צה”ל מכיר בכך שקבוצות שונות באוכלוסייה עשויות להיות בעלות צרכים וסטטוסים שונים בנוגע להתנדבות. להלן התייחסות מיוחדת לכמה קבוצות:

• נשים מתנדבות: נשים מהוות חלק משמעותי מהמתנדבים לצה”ל. רבות מהן התנדבו אחרי שקיבלו פטור, לרוב מסיבות דת (הצהרת דת) או משפחה. עבור מתנדבות דתיות, צה”ל מאפשר מסלול ביטול פטור דת כאמור, ושירותן יהיה ככל חיילת אחרת, תוך התחשבות ברצונן למשל לשרת בסביבה מתאימה (ניתן לבקש שיבוץ ביחידה עם אורח חיים דתי, תפקיד שתואם את ערכי המתנדבת וכו’). נשים מתנדבות משרתות לרוב בין 12 ל- 24 חודשים בצה”ל, זאת בניגוד לנשים בשירות חובה רגיל שמשרתות 24 חודשים כברירת מחדל). בצה”ל אין הבדל בין מתנדב למתנדבת מבחינת תנאי השירות. אם שתיהן על רקע רפואי – שתיהן ישרתו שנתיים, ועל רקע נפשי – שנה. נשים מתנדבות זכאיות לצאת לקורסים, לקצונה וכן לקבל אותן הטבות שחרור בדיוק כמו גברים מתנדבים. עבור נשים נשואות/אמהות – כפי שציינו, הגיוס שלהן נדיר ותלוי נסיבות, אך אם תגויס מתנדבת כזו, סביר שיקבעו לה תנאי שירות מיוחדים (כגון אפשרות לשרת קרוב לבית ויציאות יומיות) בשל אחריות משפחתית.
  
  
• גברים מתנדבים: אצל גברים עיקר ההתנדבות היא בעקבות פרופיל 21 רפואי/נפשי. לגברים אין אפשרות לקבל פטור “דת” בחוק, ולכן פחות נתקלים בביטול פטור מסיבה דתית (אלא אם מדובר על חוזרים בשאלה מקהילות פטורות כמו חרדים – ראו בהמשך). גברים מתנדבים משרתים 24 חודשים אם הפטור רפואי, או 12 חודשים אם הפטור נפשי – כלומר במקרה זה, אורך השירות של גבר מתנדב עשוי להיות קצר יותר מחובת השירות המקורית לגברים (שהיא לרוב 32-36 חודשים במערכת הלחימה, או 30-32 חודשים בתומכי לחימה). זאת משום שהצבא משווה את תנאי המתנדבים בין המינים ומתאים אותם לקטגוריית הפטור ולא למגדר. גברים מתנדבים מתפלגים בין מגוון תפקידים עורפיים – רבים משתלבים ביחידות טכנולוגיה ומודיעין, מחשוב, מנהלה ולוגיסטיקה, שם ניתן לנצל כישורים טכנולוגיים או מקצועיים שלהם בלי מאמץ פיזי כבד. עבור גברים שקיבלו פטור מסיבות התנהגותיות (אי-התאמה) – כאמור הצבא לא יקלוט אותם כמתנדבים. גברים מבוגרים יותר, שעברו את גיל הגיוס, יכולים להתנדב למילואים אם ברצונם בכך (ראו סעיף הקודם).
  
  
• עולים חדשים ובני חו”ל: אוכלוסיית העולים לעיתים מגיעה לגיל הגיוס לאחר שכבר עברו את סף החובה. למשל, גבר שעולה ארצה בגיל 28 יקבל פטור אוטומטי משירות (כיוון שמעבר לגיל 26 ברוב המקרים לא מחייבים בגיוס). צעיר/ה כזה, אם ירצה/תרצה להתגייס – יידרש/תידרש להתנדב. תהליך ההתנדבות לעולה חדש זהה לתהליך שתואר – פתיחת תיק במיטב, בדיקות רפואיות וכו’. אולם, העולה עשוי להזדקק גם להערכת רמת עברית (במיונים בצו הראשון בודקים עברית – אם העולה לא עבר את זה כי קיבל פטור, יתכן שיזמינו אותו/ה למבחן עברית/מבחנים פסיכוטכניים כחלק מההתנדבות, כדי לשבץ לתפקיד מתאים). צה”ל מפעיל מסגרות כמו מחלקות עולים בטירונות או קורסי עברית, ובהחלט מתנדבים שהם עולים חדשים יכולים להשתלב ולהדביק את הפער. חלק מהמתנדבים העולים בוגרים עשויים לתרום דווקא במסגרת מילואים – למשל, עולה בן 35 בעל ניסיון הנדסי עשיר יכול להציע עצמו למילואים ולהתקבל כיועץ הנדסי ביחידה טכנולוגית. חשוב להזכיר שיש גם מתנדבים מחו”ל (שאינם עולים לצמיתות) הבאים לצה”ל במסגרת תוכניות כמו מח”ל (מתנדבי חו”ל צעירים), אך אלו לרוב מתגייסים במסגרת רגילה לחודשי שירות בודדים, ולא תחת הקטגוריה “פטור והתנדבות”. בכל מקרה, עבור עולים קיימים גורמי סיוע בצבא (מדורי שילוב עולים) שגם מלווים מתנדבים.
  
  
• חרדים: סוגיה מיוחדת היא גיוסם או התנדבותם של בני הציבור החרדי. רבים מן החרדים מקבלים דחיית שירות מתוקף לימודיהם בישיבה (“תורתו אומנותו”), ועד גיל מסוים הפטור שלהם הופך לקבוע. כיום, בחור ישיבה שמגיע לאזור גיל 24-26 ולא התגייס מקבל פטור סופי. אם חרדי במעמד זה מעוניין בכל זאת לשרת בצה”ל – הוא יוכל להצטרף כמתנדב, אך למעשה צה”ל מציע עבורו מסלולים ייעודיים במסגרת חובה: תוכניות כגון שח”ר (שילוב חרדים) ונצח יהודה נועדו לשלב חרדים צעירים במסלול צבאי עם התאמות (כמו הפרדה, כשרות מהודרת וכו’). חרדי שעבר את גיל 26 ופטור – יוכל, תיאורטית, להתנדב דרך מיטב, אך הלכה למעשה צה”ל ישמח יותר אם יתנדב בשירות לאומי אזרחי בתחום המתאים לכישוריו (ישנן תוכניות לאומיות לחרדים במערך הכבאות, במד”א, בבתי חולים וכדומה). חרדים שכן מתנדבים לצה”ל עושים זאת לרוב בתוך מסגרות ייחודיות – למשל, ישנם חרדים מעטים שמתגייסים למילואים בהתנדבות לתפקידים בעורף, כמו רבנים צבאיים מתנדבים, או סיוע לוגיסטי ביחידות העורף. חשוב לציין שכל מתנדב חרדי לצה”ל זכאי לכל ההתאמות הדתיות הנדרשות (זמני תפילה, כשרות, שירות ללא נשים וכו’), כפי שמפורט בנהלי צה”ל לגבי חיילים חרדים.
  
  
• בני מיעוטים ופריפריה: אוכלוסיית המיעוטים, כגון אזרחי ישראל הערבים או הדרוזים שאינם מחויבים. במקרה של ערבים – במידה ורוצים להתנדב, לרוב מופנים למסלול שירות לאומי-אזרחי במסגרת משרד הממשלה (למשל בפרויקטים ביישוביהם). מעשית, מעט ערבים מתנדבים לשירות צבאי, אך אלו שכן (בעיקר בני מיעוטים המעוניינים דווקא בצבא, כגון בדואים, צ’רקסים או ערבים נוצרים בודדים) – צה”ל מגייס אותם כמתנדבים לכל דבר. התהליך עבורם דומה: פנייה למיטב, פתיחת תיק, בדיקות רקע ביטחוני (מורחב יותר בדרך כלל), ואז שיבוץ. רוב המתנדבים הערבים משתלבים ביחידות כמו פיקוד העורף, לוגיסטיקה, או אפילו כמשתתפים בקורס תורגמנים וכדומה, בהתאם לכישוריהם. מבחינת פריפריה גיאוגרפית וחברתית – צה”ל מפעיל תוכניות עידוד גיוס (כמו גרעיני נח”ל, שנת שירות וכו’), אך אלו מכוונות למי שכן חייב בגיוס. עבור מי שקיבל פטור ובא מרקע פריפריאלי, הכללים זהים: אפשר לפנות ולהתנדב. לעיתים דווקא בני נוער מהפריפריה שקיבלו פטור רפואי שואפים להתנדב כדי “להוכיח את עצמם” ולרכוש מקצוע – וצה”ל אכן מציע להם מסלולי הכשרה מועילים (למשל מתנדבים רבים משובצים בקורסי מחשבים או טכנאות, ויוצאים עם תעודה מקצועית לשוק האזרחי). בנוסף, ישנן עמותות חברתיות שנותנות ליווי למתנדבים מהפריפריה או ממשפחות מוחלשות, כדי לעזור להם לצלוח את השירות בהתנדבות.

• אנשים עם מוגבלויות אחרות: מלבד הנושאים שפורטו, יש בצה”ל גם פרויקטים לשילוב אנשים עם מוגבלויות לא-רפואיות (למשל אוטיזם בתפקוד גבוה, מוגבלות פיזית קלה) במסגרת שירות. חלקם מוגדרים כמתנדבים אם קיבלו פטור רפואי מלא. יוזמות כמו “גדוד לביא” (למתנדבים על רצף האוטיזם) או תוכניות משותפות עם עמותות וארגונים מסייעים לשלב צעירים אלו בתפקידים מותאמים בצה”ל, מתוך ראייה חברתית. גם כאן – הם מתנדבים ונהנים מכל הזכויות של מתנדבים, כולל שירות מקוצר בהתאם ליכולת. תוכניות אלו בדרך כלל פועלות בשיתוף אגף כוח אדם בצה”ל ומשרדי ממשלה רלוונטיים.