מסלול ״שחקים״ – תוכנית עילית בחיל המודיעין (2026)
מסלולי שחקים וחבצלות הם תוכניות עילית במסגרת חיל המודיעין בצה”ל, המיועדות למלש”בים (מיועדים לשירות ביטחון) מצטיינים. תוכניות יוקרתיות אלו מציעות שירות מאתגר, משמעותי ומגוון, ומשלבות הכשרות ייחודיות בתחומי המודיעין, הטכנולוגיה והמחקר. תהליכי המיון למסלולים אלו תובעניים במיוחד, ושיעור הקבלה נמוך – רק המצטיינים ביותר מתקבלים מתוך אלפי מועמדים.
להלן מפורט כל המידע העדכני על כל אחד מהמסלולים, כולל תנאי הקבלה, שלבי המיון, ההכשרות ותנאי השירות שלאחריהן, וכן טיפים והמלצות רלוונטיות.
תיאור כללי של מסלול שחקים
שחקים הוא מסלול עילית בחיל המודיעין, הכולל מספר תתי-מסלולים ותוכניות אקדמיות. התוכנית נועדה לאתר ולהכשיר את בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לתפקידי מפתח מסווגים ואיכותיים באגף המודיעין.
למעשה, מסלול שחקים מאגד 7 תתי-מסלולים ו-2 תוכניות לימודים אקדמיות, וכל אחד מהם מתמקד בתחומי מודיעין ייחודיים (יפורט בהמשך). בעבר כונה המסלול “חמ״ן תלפיות” בשל אופיו הדומה לתוכנית תלפיות בחיל האוויר.
בוגרי מסלול שחקים משתלבים בקשת רחבה של תחומי העשייה המודיעינית – החל מאיסוף מודיעין ועיבודו, דרך מחקר אנליטי של מידע, ועד פיתוח מערכות סייבר וטכנולוגיה מתקדמות. מרבית הבוגרים יוצאים לקורס קצינים והופכים לקציני מודיעין, ולאחר ההכשרה משובצים באחד מבסיסי אמ”ן (אגף המודיעין) ברחבי הארץ בתפקידים משמעותיים.
דרך מסלול שחקים יכולים החניכים להפוך ל”שחקנים מרכזיים” בתהליכי האיסוף, המחקר ועיבוד הנתונים המודיעינים, ולהיות שותפים ביצירת תמונת מודיעין עדכנית עבור הדרג הצבאי והמדיני. מדובר בשירות איכותי הפותח דלתות רבות גם בהמשך, לאלו שבוחרים להשתלב לאחר הצבא בתעשיות המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה באזרחות.
ההכשרה במסלול שחקים מתבצעת ברובה במסגרות קדם-צבאיות (קד”צ) ובמתקני הדרכה אזרחיים שונים, בהתאם לאופי כל תת-מסלול. השירות במסלול אינו כולל תוכנית אקדמית מלאה (למעט תת-מסלולים ייעודיים), אך כן כרוך בהתחייבות לשירות קבע קצר יחסית לצורך השלמת ההכשרות. באופן כללי, חניכי שחקים מתחייבים לכ-6 חודשים עד שנה וחצי של שירות קבע נוסף מעבר לשירות החובה, בהתאם לתת-המסלול שאליו שובצו (נשים מחויבות בנוסף להשלמת שירות חובה ל-32 חודשים, בדומה לאורך שירות החובה של הגברים). התחייבות זו משקפת את ההכשרה הארוכה והייחודית הנדרשת במסלול, ומבטיחה שהצבא יפיק תועלת מהכשרת הבוגרים במשך פרק זמן מינימלי לאחר שסיימו אותה. בשונה ממסלול חבצלות, כאן ההתחייבות לקבע היא קצרה יחסית (עד שנה וחצי) ואינה כוללת לימודי תואר במהלך השירות.
מהם תנאי הקבלה לשחקים?
תנאי הקבלה למסלול שחקים מחמירים ביותר, וצה”ל אינו נוהג לפרסם באופן רשמי את ציוני הסף המדויקים. עם זאת, ידוע כי נדרשים נתוני איכות גבוהים במיוחד בצו הראשון כדי לקבל זימון למיונים. באופן כללי, על המועמדים להציג פרופיל רפואי 25 ומעלה (כשירות בסיסית לשירות צבאי), וציון דפ”ר וקב”א מהגבוהים שיש (נהוג לומר שדפ”ר 90 וציון ראיון אישי של התאמה גבוהה לקצונה הם הרף הנדרש).
בנוסף, ישנם מאפיינים משותפים לרוב המועמדים שמקבלים זימון: לרוב אלו תלמידים מצטיינים שלמדו בתיכון במגמות ריאליות (5 יח”ל מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב וכדומה) או לחלופין הרחיבו את השפה הערבית. רק מועמדים בעלי נתונים אישיים גבוהים במיוחד (ציוני צו ראשון גבוהים והישגים לימודיים בתיכון) מוזמנים ליום המיון של שחקים, המתקיים לרוב במהלך י”ב. מומלץ למי ששואף להתמיין לשחקים להיערך מראש: לבחור מגמות מתאימות בתיכון, להתכונן היטב למבחני הצו הראשון, ואף לפנות יזום למיטב בבקשה לקבל זימון אם לא הגיע באופן אוטומטי. כדאי להדגיש שגם בנות מוזמנות ויכולות להתקבל למסלול, ואלו שתתקבלנה יידרשו כאמור להאריך מעט את שירות החובה שלהן (להשוות אותו לאורך שירות הגברים).
טיפ: לאור התחרותיות הגבוהה, מועמדים רבים פונים להכנה מקדימה לקראת המיונים. הכנה מקצועית המבוססת על מבחני שחקים לדוגמה (כגון מבחני “שפה מומצאת” ו”רובוט חכם”) משפרת משמעותית את סיכויי ההצלחה. אנחנו מציעים תוכניות הכנה ייעודיות למיוני שחקים, המספקות היכרות עם סוגי המבחנים השונים ותרגול מקיף שלהם, ובכך מעניקים לכם המועמדים יתרון בהתמודדות עם שלבי המיון המאתגרים.
מהם שלבי המיון למסלול שחקים?
מועמדים העומדים בתנאי הסף של חיל המודיעין מקבלים זימון ליום מיון מרוכז למסלול שחקים. ימי המיון נערכים אחת לשנה, בדרך כלל בין החודשים אוגוסט לאפריל, במתקן “רמות” בתל אביב, ואורכים כ-8 שעות. יום המיון בנוי ממספר שלבים עיקריים:
1. מבחנים פסיכוטכניים ומקצועיים: בשלב הראשון של יום המיון יעברו המועמדים סדרת מבחנים ממוחשבים. חלק מהמבחנים דומים באופיים למבחני הדפ”ר בצו הראשון, אך ברמה גבוהה יותר, ובודקים תחומים כמו ידע כללי, הבנת הנקרא, לוגיקה, אנלוגיות מילוליות והסקת מסקנות. בנוסף, ישנם מבחנים ייחודיים למסלול שחקים, כגון:
- מבחן “מתמטיקה מומצאת“: מבחן הבודק יכולת ללמוד וליישם במהירות חוקים חדשים. המועמדים מקבלים סט חוקים מתמטיים מומצאים (שאינם מוכרים מהעולם האמיתי) ולאחר שלב לימוד קצר נדרשים לענות על שאלות בהתאם לחוקים הללו. מבחן זה בוחן חשיבה מופשטת, גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות.
- מבחן “שפה מומצאת“: בדומה למתמטיקה המומצאת, כאן מוצגים למועמד כללי דקדוק מלאכותיים בשפה פיקטיבית, ולאחר לימוד הכללים עליו לענות על שאלות תוך יישום כללי השפה החדשה. גם מבחן זה נועד למדוד יכולת למידה מהירה, הבנת חוקיות והסתגלות.
- מבחן “רובוט חכם“: במבחן זה מקבלים המועמדים קטע קוד המפעיל מכונה או רובוט, ועליהם להשיב על שאלות לגבי פעולת הקוד – למשל מה יקרה בהרצת הקוד, מה ניתן או לא ניתן לבצע באמצעותו, וכיצד שינויים בקוד ישפיעו. מבחן זה בודק חשיבה לוגית-תכנותית והבנה טכנית.
- מבחני זריזות ודיוק, הוראות וסדר פעולות: בחלק מהמקרים משולבים גם מבדקים הבוחנים יכולת ריכוז תחת לחץ, ביצוע מדויק של הוראות, וסדר וארגון מחשבתי.
הערה: המבחנים בשלב זה הינם מאתגרים ולא שגרתיים, ומומלץ להכירם מראש. ניתן למצוא דוגמאות למבחנים אלו בערכות הכנה ייעודיות כמו ההכנה שלנו, על מנת להפחית את גורם ההפתעה ביום המיון.
2. מבחן אישיות ממוחשב (שאלון 300): מעבר למבחני היכולות, כל מועמד בשחקים נדרש למלא שאלון אישיות מקיף המכונה “שאלון 300”. שאלון זה כולל מאות היגדים בתחומים שונים (מצבים חברתיים, התנהגויות אישיות, תגובות לסיטואציות וכו’), והמועמד מתבקש לדרג עד כמה הוא מסכים עם כל היגד בסקאלה נתונה. מטרת המבחן היא לצייר פרופיל אישיותי של המועמד ולאפשר לבוחנים לבחון את מידת התאמת אופיו לתפקידים מודיעיניים. השאלון מסייע באיתור תכונות אישיות רצויות (כגון יכולת עבודה בצוות, אמינות ודבקות במטרה) וכן בזיהוי מאפיינים שעלולים להוות קושי בשירות מודיעיני. אין “ציונים” בשאלון האישיות, אך הוא חלק מתמונת ההערכה הכוללת. ההמלצה היא לענות בכנות ובהיגיון, מבלי לנסות “לנחש” מה מחפשים – חוסר עקביות בתשובות עלול להתגלות.
3. ראיונות וסיווג ביטחוני: מועמדים שיעברו בהצלחה את שלב המבחנים יזומנו בהמשך לראיונות אישיים. לרוב ייערכו מספר ראיונות – חלקם מול קציני מודיעין וגורמי מקצוע מחיל המודיעין, וחלקם ראיונות עומק עם פסיכולוג/ית צבאי/ת. מטרת הראיונות היא להכיר את המועמד לעומק, לבדוק את המוטיבציה שלו לשירות בתפקידי מודיעין, את רמת הבגרות האישית, יכולת ההתמודדות עם מצבי לחץ, כישורי תקשורת בין-אישית ועוד. בחלק מהראיונות עשויים להיבחן גם ידיעותיו הכלליות של המועמד בתחומי אקטואליה, זיקה לטכנולוגיה וכו’, בהתאם לאופי התפקידים אליהם מתמיינים. במקביל, וכחלק בלתי נפרד מתהליך המיון, כל מועמד יעבור גם תחקיר ביטחוני לצורך קבלת סיווג ביטחוני מתאים. בתחקיר הביטחוני בודקים את הרקע האישי, המשפחתי והסביבתי של המועמד כדי לוודא שאין מניעה להעניק לו גישה לחומרים מודיעיניים מסווגים. תהליך זה כולל מילוי שאלון פרטני ולעיתים גם ראיון עם חוקר ביטחון מידע.
4. מבדקי קצונה: מאחר שמרבית בוגרי שחקים עתידים לצאת לקורס קצינים ולהמשיך כקצינים בחיל, חלק מתהליך המיון כולל גם מבחני התאמה לקצונה. מועמדים שיעברו את השלבים הראשונים בהצלחה יופנו ביום נפרד למרכז הערכה לקצונה (בבסיס תל השומר או אחר) שבו ייבחנו יכולות הפיקוד והמנהיגות שלהם. במבדקי הקצונה מבצעים סימולציות של פיקוד, נבחנים בעזרת מטלות קבוצתיות (דינמיקה קבוצתית), ומתקיימים ראיונות עם פסיכולוגים צבאיים הבודקים את הפוטנציאל הפיקודי. שלב זה חשוב לוודא שהמועמדים המתאימים ביותר יוכלו לשמש כקצינים בעתיד.
הערה: סדר השלבים וגיבוש הציון הסופי יכולים להשתנות. לעיתים חלק מהשלבים (כמו ראיון וסיווג) משולבים יחד ביום המיון הראשוני, ולעיתים מזמנים מועמדים לסבב המשך. רק המועמדים שיעברו את כל שלבי המיון ויימצאו כמתאימים ביותר – יתקבלו למסלול שחקים וישובצו לתת-המסלול המתאים להם (בהתאם להישגיהם, נטיותיהם וצורכי החיל).
איך נראת ההכשרה ומהו אופי השירות במסלול שחקים?
לאחר סיום מיוני שחקים וקבלת תשובות חיוביות, משתבצים המועמדים שהתקבלו לאחד מתתי-המסלולים הפנימיים של שחקים. כל תת-מסלול כולל הכשרה ייעודית משלו, בהיקף ובמתכונת שונים. משך ההכשרה עשוי לנוע מכמה חודשים ועד למעלה משנה, תלוי בתחום ההתמחות.
בדרך כלל ההכשרות מתחילות בסמוך למועד הגיוס (בחודשי הקיץ שלאחר י”ב) ומתקיימות כאמור מחוץ למסגרת הטירונות הרגילה, במתקני לימוד אזרחיים או בקורסים צבאיים ייחודים. חלק מהקורסים מוגדרים “קדם-צבאיים” (טרום שירות סדיר) וחלקם מתקיימים במסגרת השירות הסדיר בבסיסי הדרכה של אמ”ן. למשל, במסלולים טכנולוגיים ייתכן קורס ממושך במתקן אזרחי שבסיומו החניכים ממשיכים להכשרה מתקדמת בתוך היחידה, בעוד שבמסלולי מחקר מודיעיני ייתכן קורס אינטנסיבי ממוקד יותר. בכל המקרים, ההכשרות מעמיקות ביותר: בחלקן נלמדים תכנים אקדמיים (שפות זרות, היסטוריה ותרבות אזורית, מתמטיקה וכדומה) ובחלקן מיומנויות טכניות מתקדמות (תכנות, הנדסה, סייבר) – בהתאם לייעוד המסלול.
לדוגמה החניכים במסלול מחקר מודיעין (אמ”מ) עוברים הכשרה אינטנסיבית הכוללת לימודי השפה הערבית, הכרת התרבויות וההיסטוריה במזרח התיכון, הבנת היכולות הצבאיות והטכנולוגיות של מדינות האזור והכרת מערך המודיעין הישראלי. חניכי מסלול זה מוכשרים להשתלב כקציני מחקר מודיעין או ככותבי מחקר כמותני (Analyst / Data Analyst) באמ”ן.
דוגמה נוספת – במסלול שובל (חלל ולווינות) ההכשרה מקיפה נושאים טכנולוגיים, הנדסיים ופיזיקליים הקשורים להפעלת לווייני תצפית, ובסיומה החיילים רוכשים ידע ייחודי בתחום החלל – ידע שיאפשר להם בהמשך גם להשתלב בתעשיית החלל באזרחות.
עם סיום ההכשרה בכל תת-מסלול, משובצים הבוגרים הצעירים לתפקידים מבצעיים/מחקריים ביחידות המודיעין הרלוונטיות. רבים מבוגרי שחקים כאמור ממשיכים אל קורס הקצינים בבה”ד 1 ולאחריו משתלבים כקצינים בדרגת סג”ם/סגן ביחידות שונות באגף המודיעין. השיבוץ הסופי נקבע לפי צרכי החיל והיחידות, הישגי החניך בהכשרה והעדפותיו (ככל שניתן).
תחומי השירות מגוונים מאוד וכוללים למשל: קציני מחקר בחטיבת המחקר של אמ”ן (מחקר מודיעיני אסטרטגי), קציני מודיעין ביחידות שדה (אוגדות ופקודים), קציני סייבר והפעלה טכנולוגית ביחידות כמו 8200 וגאמ”א, קציני מודיעין ב-9900 (מודיעין חזותי וחלל), מפתחי מערכות מודיעין וסייבר ועוד. בשנות השירות שאחרי ההכשרה, הקצינים הצעירים רוכשים ניסיון מעשי רב וניתנת להם אחריות גדלה והולכת. מי שימצא מתאים יוכל להתקדם לקורסים מקצועיים נוספים ואף לתפקידים בכירים בהמשך השירות. אחרים עשויים להשתחרר מצה”ל לאחר ההתחייבות לקבע (שנה-שנה וחצי כאמור), ולפנות לקריירה אזרחית. היתרון במסלול שחקים הוא שהכשרת הבוגרים מבוקשת מאוד גם מחוץ לצבא – בוגרי שחקים נחשבים אטרקטיביים לתפקידי מחקר, ניתוח נתונים, פיתוח תוכנה וסייבר בתעשייה, וחברות רבות במגזר הביטחוני והטכנולוגי מגייסות בשמחה יוצאי יחידות המודיעין של צה”ל.
תתי-המסלולים במסגרת שחקים
כאמור, מסלול שחקים בנוי כמסלול-על המורכב ממספר מסלולי התמחות נפרדים. להלן תתי-המסלולים העיקריים בשחקים ותחומי העיסוק של כל אחד:
- אע”מ (איסוף עקיף ממוכן): תת-מסלול בתחום איסוף המודיעין. מכשיר חיילים להפעלה ועיבוד של מערכות איסוף מודיעיני מתקדמות, כולל למידת שפות זרות ושיטות איסוף ייחודיות.
- אמ”מ (אמ”ן מחקרי): תת-מסלול במחלקת המחקר של אמ”ן, המתמקד בתחום מחקר המודיעין. ההכשרה משלבת ידע רחב על העולם הערבי, היסטוריה ותרבות, לצד כלים אנליטיים וסטטיסטיים לניתוח מידע. בוגרי אמ”מ משתלבים כקציני מחקר באגף המודיעין, אנליסטים ואנליסטים-כמותיים, ומהווים את חוד החנית האנליטית של אמ”ן.
- אח”מ (איסוף חשאי מודיעיני / מחקר טכנולוגי): מסלול מסווג העוסק בתחום מחקר טכנולוגי-מודיעיני (סייבר). ההכשרה מעניקה מיומנויות ניתוח נתונים מתקדמות ושימוש באמצעים טכנולוגיים משוכללים לצורכי מודיעין. בוגרי אח”מ עוסקים במחקר ובהובלת מהלכים טכנולוגיים ביחידות הסייבר של צה”ל, ומשמשים לעיתים כמפתחים וכאנליסטים טכנולוגיים.
- מח”א (מחקר ופיתוח טכנולוגיות באמ”ן): מסלול המגייס את המועמדים האיכותיים ביותר לפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם איומים מודיעיניים-טכנולוגיים מתקדמים. החיילים במסלול מחקר ופיתוח אמ”ן (מח”א) עוברים הכשרה מעמיקה בתחומי מחשבים, מתמטיקה ופיזיקה, ולומדים לאתר ולנטרל איומים טכנולוגיים על ביטחון המדינה. הבוגרים משתלבים בתפקידי פיתוח ומו”פ ביחידות הטכנולוגיות של אמ”ן.
- אמנון (הפעלת מערכות סייבר): מסלול המתמקד בתחום הפעלת סייבר התקפי והגנתי. מכשיר חניכים להפעלת מערכות סייבר ומודיעין אותות מתקדמות. בוגרי אמנון משרתים בעיקר ביחידה 8200 וביחידות סייבר נוספות, ועוסקים בסיכול איומי סייבר, לוחמה אלקטרונית והגנת מערכות מידע.
- שוב”ל (שיגור ולווינות): מסלול טכנולוגי יוקרתי העוסק בתחום החלל והלוויינות המודיעינית. ההכשרה כוללת לימודי הנדסה, אלקטרוניקה ופיזיקה של מערכות חלל, וכן תכנים מסווגים הקשורים ללווייני צילום ותצפית. בוגרי שוב”ל משתלבים בתפקידים הקשורים להפעלת מערך הלוויינים המודיעיני של צה”ל (בעיקר ביחידת 9900 בחיל המודיעין), וצוברים ידע רב ערך שגם מאפשר להם להשתלב לאחר השירות בתעשיית הלוויינים והחלל.
- שמ”מ (שילוב מערכתי מודיעיני): מסלול המשלב בין מחקר מודיעין לתכנים טכנולוגיים. חניכי שמ”מ מקבלים הן הכשרה טכנולוגית מעמיקה (כולל לימודי שפות תכנות, מערכות מידע וכו’) והן הכשרה מודיעינית קלאסית (הבנת המזרח התיכון, שיטות מחקר מודיעיני). מטרת השילוב להפיק אנשי מודיעין בעלי אוריינטציה טכנית, היכולים לפתח כלים טכנולוגיים למחקר ולהפיק תובנות מודיעיניות תוך שימוש בהם. הבוגרים משתלבים ביחידות מסווגות, כנראה במרכזים טכנולוגיים באמ”ן, שם הם משמשים כאנליסטים טכנולוגיים.
- ארזים: תת-מסלול ייחודי המשויך למסלול שחקים אך מתפקד למעשה כמסלול עתודה אקדמית בתוך חיל המודיעין. חניכי ארזים לומדים לתואר ראשון דו-חוגי מתמטיקה ומדעי המחשב (באוניברסיטת תל אביב) במימון מלא של צה”ל, ולאחר השלמת הלימודים מתחילים את שירותם הסדיר כקציני מודיעין בדרגת סגן. מסלול ארזים מתמקד בתחום המחקר המתמטי-טכנולוגי, ומכשיר את בוגריו לתפקידי מחקר ופיתוח הדורשים השכלה אקדמית רחבה. למעשה, ארזים מהווה את אחד משני ה”תארים” האקדמיים הכלולים תחת תוכנית שחקים (השני הוא מסלול חבצלות, המתואר בנפרד). בוגרי ארזים חותמים התחייבות שירות ארוכה יותר (כמקובל בעתודה – לרוב 4–5 שנות קבע), ולאחר שסיימו את לימודיהם וההשלמה הצבאית הם משובצים כקצינים בתחומי המחקר והפיתוח הטכנולוגי של אמ”ן.
הערה: רשימת תתי-המסלולים עשויה להשתנות מעת לעת. אמ”ן שומר לעצמו גמישות ביצירת מסלולי עומק חדשים או בשינוי המסגרות הקיימות בהתאם לצרכים המשתנים. לדוגמה, גופי סייבר חדשים בחיל המודיעין (כגון מערך “גאמ”א סייבר”) מציעים מסלולי הכשרה טכנולוגיים נוספים בעלי זיקה למחשוב ומתמטיקה, שחלקם מתקיימים גם כן במסגרת טרום-צבאית ודורשים חתימה לקבע (לרוב 3 שנים).
המיון הינו חד פעמי, אשר קובע את ההזדמנות שלכם להגיע למסלול שחקים הנחשב והיוקרתי! מסלול המיון הינו מאתגר מאוד על מנת לאתר את הטובים ביותר למסלול, לכן עליכם להגיע מוכנים ככל האפשר ולממש את ההזדמנות שקיבלתם (לא כל אחד מקבל מיון לשחקים…)
אם קיבלתם זימון למיון שחקים/חבצלות כנראה שהפצצתם בצו ראשון! כבר מגיע לכם כל הכבוד.
על מנת להגיע מוכנים למבחנים הפסיכוטכניים שתפגשו במסגרת המיון הראשון בתכנית אשר מאתגרים יותר ממיון הצו ראשון, בואו ללמוד איך עוברים את ימי המיון של שחקים/חבצלות בעזרת ערכת ההכנה המצויינת שלנו
רוצים להגיע מוכנים ולהפציץ בציון הדפ”ר?
לחצו כאן והירשמו עכשיו